כאשר נמדדת נסיגה בתפקודי הקשב והריכוז, מציג בפנינו המוקסו MOXO את מדד החומרה
המתאר האם מדובר בחומרה קלה, בינונית, גבוהה או קיצונית.

במהלך המוקסו MOXO מופיעים מסיחים שונים המאתגרים את הנבדק,
לאחר מכן אנו מקבלים תוצאה המציגה בפנינו תשובות לשאלות כמו:
האם מסיחים חזותיים הם אלו שהורידו את התפקוד?

האם היו אלו דווקא מסיחים שמיעתיים? או אולי כל סוגי המסיחים משפיעים לרעה על התפקוד?
ואולי הבעיה היא כלל לא במסיחים, אלא משך המשימה הוא זה שמשפיע על ירידה בתפקוד.
תשובות לשאלות אלו יובילו אותנו במיידי למסקנות והמלצות.

בעקבות המבדק מסיקים מסקנות לחיים: פלוני מקבל תוצאה אשר מציגה בפניו את העובדה כי
תפקודי הקשב והריכוז מושפעים בעיקר ממסיחים שמיעתיים, ולכן מומלץ לו לבחור מרחבי למידה שקטים ללא רעש המסיח את הדעת.

אלמוני לעומתו יקבל תוצאה המעידה כי הרעש משפר את תפקודי הקשב והריכוז שלו,
יתכן כי מוזיקת רקע היא דרך מצויינת בשבילו לשפר את תפקודי הקשב.
פלמוני יגלה כי דווקא המסיחים החזותיים משפיעים לרעה, ולכן מומלץ לו לבחור סביבת למידה נקיה ממסיחים חזותיים,
חלון, מרפסת, דף עבודה עמוס גירויים, וכדומה.

יש אחר שיגלה כי התמשכות המשימה מאתגרת אותו ולכן מומלץ לו ללמוד עם הפסקות ריענון, ופסקי זמן מגוונים על מנת לשמור על תפקוד מיטבי.

השלב המעניין במבדק המוקסו MOXO, הוא חזרה על המבדק תחת השפעת התרופה.
במכון שלנו השלב השני מתבצע מיד לאחר השלב הראשון. כך שהנבדק נוטל תרופה וממתין כשעה ומבצע את המבדק שוב.
זאת גם ההמלצה המועדפת על פי המחקרים על מנת למנוע השפעות נוספות על התפקוד.

כאשר הנבדק מבצע את הבדיקה שוב באותה סיטואציה ובאותו פרק זמן
(מלבד המתנה של שעה בין המבדקים, שנעשית על מנת לתת לתרופה להשפיע)  

אופן זה מהווה את הבדיקה המהימנה ביותר לגבי השפעת התרופה. משווים את תוצאות המבדקים זל"ז והמסקנות לרוב ברורות.

כאשר נצפה שיפור ניכר בהשפעת התרופה, בוודאי שהדבר יגרום להחלטה רפואית מתאימה.
כאשר נצפה שיפור חלקי, תהיה חשיבה מחודשת על המינון של התרופה.
וכאשר לא יהיה שיפור כלל, או אפילו נסיגה, המסקנה תהיה ברורה כי הטיפול התרופתי הספציפי לא יעיל
ויש לחשוב מחדש ואולי לשנות את הטיפול.